הצוואה

כ"א באב תשי"ז. איש האלוקים עלה למרום בסילודין. פרח לו איש האמת.

הכיסא נותר מיותם. שוב אין הרבי הקדוש יושב עליו. אולם הבית הקדוש נותר פעיל. פעיל וקדוש.

היתה זו צוואתו הנדירה של הרבי הקדוש שמימיו לא דרש ולא ביקש, אבל הפעם הוא הותיר בקשה מפורשת:

להמשיך את פעילותו של המעון הקדוש ברחוב אחד העם 63!

והפעילות המשיכה וממשיכה. המקום משמש כמקום תורה, כבית-מדרש וכתלמוד-תורה עבור ילדים הרוצים לקבל חינוך יהודי טהור בלב ליבה של תל-אביב. קול תורתם הזכה של תינוקות של בית רבן, מהדהד במעון הקדוש, בנווה הישועות, גם כאשר שישים ושתים שנים מיום ההסתלקות.

וגם מעיין הישועות לא נסתם.

יהודים מכל קצווי תבל ממשיכים להגיע למקום הקדוש, להיכנס אל הקודש פנימה, לחוש את הקדושה שעדיין שורה במקום. לתרום נדבה להמשך החזקת מקום התורה במקום – כצוואתו הקדושה של הרבי זי"ע –  ולבקש את משאלתם מאת הבורא, בזכותו של הצדיק אשר רישומו עדיין ניכר באתרא קדישא הדין.

היהודים הללו רואים ישועות פלאיות.

הנה כי כן, המעיין הגדול עדיין זורם, שערי שמים עדיין פתוחים ואותה ארובה שמיימית עדיין ממשיכה לפכות את מימי הישועות והרפואות אל אותו קיטון של קודש ברחוב אחד-העם 63.

המעיין עדיין זורם וכל אחד ואחד יכול להחזיק בו, למלא את צוואת הקודש ולזכות להיות מוזכר בקודש פנימה על ידי תלמידי חכמים מופלגים לצד תינוקות של בית רבן ואפילו לזכות ששמו יהיה חרוט בתוך קודש הקדשים.